והשמש עוד זרחה מעליך,
ביום שהחלטת לעצור את הזמן.
"אני איש בלי עתיד, בלי חלום, בלי תקווה"
והשמש לפתע, התאבדה אל הים יחד איתך.
ובלילה ההוא, הירח לא האיר
ושזעקת-העולם דמם,
ולא שמעתי, דורון, לא הקשבתי
אילו רק יכולתי לעצור את מחוגי הזמן...
לא מצליחה לשכוח אותך, הלילה
המוות חי עם החיים
והחיים מתים עם המוות
זיכרונות, רגעים, חלומות
והזמן בשלו - ללא גבולות
דקה אחרי דקה, שעה אחרי שעה
ומה נותר לי להוסיף?
אני רק אישה בלי עבר
ואתה, אתה רק איש בלי עתיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|