|
את החץ שאחזת תמול בידך
כמעט ונעצת בלב.
כדי לשבור. לקרוע.
לרסק. לנתץ.
עד דק. עד זוב.
ודרכת לשון קשתך...
שבר! כל כך רצית -
ולא הבנת -
בכדי לשבור את הלב
אינך זקוקה לחץ אם סכין.
לא ידעת -
באבחת לשונך
חרצת את גורל הלב
שנבקע. נשבר. נשרף.
נמס. עד כלות.
מייד... |
|
|
בשעות לילה
מאוחרות עולות
במוחי המחשבות
הכי עמוקות, אבל
אני עייפה מכדי
לחשוב עליהן...
אז אני הולכת
לקרוא משהו
שמישהו אחר כבר
חשב עליו... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.