[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אומרים שזה שתיים שלוש שניות וזה נגמר, אבל לי זה נראה קצת
יותר מנצח.
אני לא יודע מה יותר מפחיד אותי הידע שלי או הפנים הרגועות
שלהם. הם יודעים שאני מפחד הם רואים שאני רועד הם רואים את
טיפות הזעה שלי זולגות אט אט על פני.
עוד רגע זה מגיע, רצח של אלפי תאים חסרי אונים, אימת הברזל
החודר ומפלח את גופי בכוח רב ובדייקנות שרק הנאצים היו מסוגלים
לבצע.
לא יכול להסתכל אבל אני לא מצליח להזיז את ראשי הבוהה ברמת
האדישות הבלתי נסבלת שלהם.
די אני חייב לצעוק אני מאבד שליטה לא יכול כבר! תוציאו את
האימה הזו ממני.
אני מנסה לנשום להרגיע את עצמי ואולי זה יעבור נשימה אחת...
נשימה שנייה ... נו מה קורה עם זה למה הם לא מסיימים אני לא
יכול כבר די תהרגו אותי כבר!
או הנה זה מגיע המבחנה כבר מלאה נגמרה בדיקת הדם


הסיפור מוקדש לליאור גביש







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האם העץ גדל או
שמה אני נעשה
קטן יותר?





בלוק סאן הגנן


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/04 4:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור גוטליב

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה