בס"ד שישי        20.15   28.05.04

מרגיזים אותי אותם רבנים שחדשות לבקרים
ממציאים פסקות הלכה חדשות.
מרגיזים אותי פירושיהם לכל אות ופסוק בתורה.
מרגיז אותי כי בשם אלוהים חיים הם מצרים דרכם
של צאן מרעיתם.
אבל אם אלה מרגיזים אותי,
הרי על צאן מרעית אני ממש כועסת.
כי מה זה?
עדת אנשים הם צאן?
מה, עדת אנשים מרשים לעצמם להתנהג כצאן?
שלא לומר מובל לטבח. חס וחלילה.
איך כל אותם חרדים וביחוד חרדיות מרשות לעצמן
להיכבל בכל המוסרות והיצולים שהרב מכניס אותן?
איך הן מסכימות ללדת בלי הכרה
איך הן מסכימות לחיות ולהיות כעבד הנרצה בפני
כל גחמה וכל רעיון.
איפה שיקול הדעת?
והרי הן נותנות רוב כוח לאותו זה
שקורא לעצמו "רב".
תחת כל גבעה, תחת כל עץ רענן
את צואה זונה -
אחרי כל רב שרוצה שתהיה לו צאן מרעית.
אתן לא רואות את ההקבלה שמקבילים אותכן?
צאן = נשים.
לצאן אין דעה, הן מובלות על ידי אחד והולכות אחריו כסומא.
אבל אתן חסידותיי, אתן יש לכן מוח.
יש לכן מוח ולא בכדי.
למה להיכבל בקיץ בבגדים המתאימים לחורף?
אני מזיעה רק בחושבי על כך.
מה העניין הזה עם הפיאות?
איפה אתן?
למה אתן לא משתמשות במה שאלוהים חיים נתן לכן?
בודאי שהגבר לא אכפת לו. והרי הוא נהנה מכל זה.

לא, אני לא פמינסטית, ולא דתיה ולא כלום.
אני אדם עם מוח, ושכל, ונשמה.
ואני משתמשת בכל מה שיש לי.
ויש לי פירושים והבנה ואני בעד הדת.
אני רק לא יכולה לסבול שמשהו בא
ומכתיב לי משהו שכבר לא רלוונטי להיום.
אם משהו רוצה לקיים תרי"ג מצוות
זה בסדר גמור מבחינתי.
אבל שלא יעשו חרמות על משהו שסוטה קצת מהדרך
של הגורו.
והרי מה זה זריקת אבנים בשבת?
לא חילול שבת?

לא מבינה אנשים.
לא מצליחה.
וזה כל כך מרגיז אותי.
כל כך מרגיז אותי.

עוד יותר מרגיזה אותי העובדה  
שהכל נעשה כדי להעצים ולהאדיר
את כוחו של אותו רב גדול בתורה.
כל אחד רוצה להיות גבור גדול.
ובשם שמיים הוא פוסק עוד ועוד
כמו אותם נהנתנים שלא מספיק מה שיש
להם,
הם רודפים אחרי ממון.

אלה רודפים אחרי ממון
ואלה רודפים אחרי כוח.
אלה גם אלה,
לא ראויים.

ברור שיש ראויים שקולם נשמע פחות.