"אבל אני אוהבת אותך!" היא זעקה בקול עצוב, מלא תקוות.
"אני... אני.. מה את רוצה שאי אעשה עם זה?" ,"אה?!" זעק
גרגורי
"את אכזבת אותי, את בגדת בי!! חמש פעמים!" הוא המשיך.
"אבל אני אוהבת אותך!", "אני רוצה שנהיה
ביחד"!....................
"אני מוכן לתת לזה ניסיון..." הוא אמר

".והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה......."

אווי, ספרים. התאנחתי וסגרתי את הספר. הנחתי אותו על יד השידה
שלי.
תמיד לא הבנתי למה בספרים הכול חייב להיגמר בטוב, ואם זה נגמר
ברע- למה זה נשמע כ"כ לא מציאותי?!
קמתי ממושבי. ואתם יודעים כבר מה עשיתי, הרי זה סיפור...
קמתי ממושבי, ואז הלכתי לבקר חברים, כן סתם ככה פתאום, מכיוון
שדמויות בסיפורים יכולות לעשות ככל העולה על רוחם, ואתם
הקוראים הסתמיים תקבלו את זה ללא ספקות או שאלות מיותרות. אצל
החברים, פגשתי במקרה רופא כזה, נחמד אגב,שהודיע לי שאני חולה,
אבל לא סתם חולה, אלא במחלה קשה כזאתי ושאין סיכוי שאני אחלים.
נפרדתי מכולם בעצב אבל אז פתאום נכנסה לתמונה אחותי התאומה
האבודה שחשבו שהיא מתה בלידה מסיבה לא מוסברת, ובאורח פלא
החלמתי כי מצאו תרופה אחת חדשה ניסיונית, ולקחו דווקא אותי
מכוו-לם למחקר, התנסיתי, ובסיכויים אפסיים החלמתי.
אז יצאתי במצב מעולה מבית החולים ואני ואחותי התאומה נהינו
חברות הכי טובות!! סיפור או לא סיפור?
מה לא היינו עושות ביחד? היינו הולכות יחד לקניות, לסרטים,
עושות ביחד פדיקור מדיקור, ממש סיפור.
ואז אחרי שמצאנו אחת את השנייה ונהינו חברות הכי טובות גם
התאהבנו באותו בחור מכיוון שאם לא נתאהב באותו בחור זה לא יהיה
סיפור מן השורה!!
אז התאהבנו באותו בחור, ששמו אריק, כי אם לא יקראו לו אריק זה
לא יהיה סיפור רגיל כי חייבים שם כמו אריק; קיטשי ומוכר כזה,
והתחלנו לריב מי תקבל את אריק
ואז רצחתי אותה!! כי אם אני לא ארצח אותה איזה מין סיפור זה?
ואז אריק לא רצה אותי, והוא אפילו קרא לי רוצחת המניאק אז
אמרתי שאם כבר רצחתי אותה אז בואו נרצח כבר אותו, אז עכשיו גם
הוא מת. כן...
ואז באו מהמשטרה ותפסו אותי כי איזה מין סיפור זה אם הרע
מנצח?!?
אז השוטרים כפתו אותי באזיקים, אבל מכיוון שלמדתי לעשות טריקים
בתיכון השתחררתי מהאזיקים וברחתי!! ובמהלך הבריחה מצאתי את
עצמי באמצע מרדף מכוניות עם המשטרה, וכל מיני סוכנים עטו עליי
מכל הכיוונים, זה היה כ"כ מעיק...
וכמובן שדווקא באמצע המרדף גיליתי שבמכונית שגנבתי (מרצדס
כמובן, אלא מה?)
נגמר הדלק, והייתי חייבת להיכנע לשומרי החוק האובססיביים
האלה.
אז לקחו אותי השוטרים לכלא, ללא משפט, אבל אז ברחתי מהכלא! מה
זה סיפור מגעיל שאני לא אברח?
באמצע הארוחה שיחקתי אותה כאילו יש לי כאב בטן (למדתי משחק
בתיכון) ושלקחו אותי למרפאה השתמשתי באומנויות הלחימה (שגם
אותן למדתי בתיכון) וברחתי
בבריחה מאגניבה כזאת שרק דמויות ממש מאגניבות בורחות אבל אני
הרי לא דמות מאגניבה!! אני לא יכולה להיות מאגניבה זה יהרוס את
הסיפור, אז ברחתי בריחה נחמדה כזאת, הגעתי הביתה אבל אז מטוס
כזה גדול שבא מן העתיד ירה על הבית שלי, ריסק אותו ומתתי.
וקמתי לתחייה! כי זה סיפור וזה לא חייב להיות הגיוני!!
בואו נראה  אתכם, מה תעשו עם זה עכשיו.▪