נפתח הסדק, בתוך חלל החלומות,
השקט רק הפחיד אותי יותר.
רק רציתי שתגיד אני אוהב אותך,
ויחד נעלם אל מקום אחר...
עוצמת את עיניי, הי, אתה מקשיב לי?
תקווה של קרן אור הופיעה!
נהר של זכרון שטף אותי, מיד שכחתי,
אבדה לי תקוותי, האם אתה שומע?
וכשהסוף של הסרט נהיה לי טוב,
איך הענן הטיל שוב צל על הרחוב!
אני צועקת וקוראת אך מה שוות הצעקות?
משתדלת בכל הכוח שלא ירדו דמעות!
תחזור נסיך יפה שלי - תחזור אליי תחזור - תחזור.
אני נשברתי, גופי צנח ללא חיים,
פניי הפכו חיוורים, אך פה הרגש -
אשר קורא לי לאחות את כל שיברי נפש י-
ועכשיו אלייך מחייכת!
נרדמנו מחובקים אבל חושבת עלייך,
תפסת אותי חזק מאזיקי נוצה.
רציתי שתחזור אלי, רציתי שתבין אולי:
אוהב אותי כמו שאני אותך!
ואולי כשהשמש תזרח תחזור,
ואולי כשהשמש תשקע בסוף היום. תבין... אני עדיין פה! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.