אתה שהיית כל עולמי
האהבה של חיי וכל חלומי
אהבתי אותך באמת, בזה אני בטוחה לגמרי.
לפעמים אנחנו רוצים משהו כל כך נורא, שאנחנו נותנים לו
פרופורציות אחרות. מסתכלים עליו כעל משהו לא אנושי או בלתי
מושג והופכים אותו לדבר שלא באמת משקף את מי שהוא ומה שהוא.
אהבתי אותך באמת, בזה אני בטוחה לגמרי.
רציתי אותך כל כך נורא, שנתתי לך פרופורציות אחרות. הסתכלתי
עליך כעל משהו לא אנושי או בלתי מושג והפכתי אותך לדבר שלא
באמת משקף את מי שאתה ומה שאתה.
לפעמים, כשזה קורה, אנחנו הופכים את הדבר למעין פנטזיה. משהו
שלא באמת יקרה לנו אבל אנחנו מאוד נהנים לדמיין אותו. הרצון
להפוך אותו למציאותי מגרה אותנו אבל בתת מודע שלנו לא באמת
היינו רוצים שזה יתגשם כדי לא להרגיש שהשגנו הכל ואין יותר לאן
ללכת הלאה.
כשזה קרה לי, הפכתי אותך למעין פנטזיה. נהניתי לחשוב על זה
ובכיתי כשהבנתי שלא יקרה כלום מעבר למה שכבר קרה. הרצון להפוך
אותך למציאותי שוב גירה אותי אבל בתת מודע שלי לא באמת רציתי
שזה יתגשם כדי לא להרגיש שהשגתי הכל ואין יותר לאן ללכת הלאה.
פתאום זה מתגשם. ואתה מקבל הכל אחרת, מסתכל על הכל אחרת.
שיט, למה זה לא נשאר פנטזיה מענגת ? למה הייתי צריך לעבור את
כל הכיף שבלדמיין/הסבל בלדעת שאי אפשר, להתמודד עם הכל ולקבל
את הדברים כפי שהם, ובסופו של דבר להרוס את הכל ולהגשים את
הרצון?
ופתאם זה התגשם. וקיבלתי הכל אחרת, הסתכלתי על הכל אחרת.
שיט, למה זה לא נשאר פנטזיה מענגת? למה לא עצרתי את זה בזמן?
למה הייתי צריכה לעבור את כל הכיף שבלדמיין אותנו ביחד/הסבל
בלדעת שאי אפשר, להתמודד עם הכל ולקבל את הדברים כפי שהם,
ובסופו של דבר להרוס את הכל ולהגשים את הרצון? להגשים את החלום
שלי לשלמות בלהיות איתך ביחד?
אנחנו ביחד עכשיו. ואני אוהבת אותך, באמת, מעולם לא הפסקתי.
אבל זה כבר לא כמו פעם, זה בחיים לא יהיה כמו פעם.
שלך, בכל מצב, בכל מקום, בכל דקה.
חברה שלך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.