יצרי כוח וכבוד מתלהטים בחשיכת הליל
ונמסכים לתוך הקסת עם הדיו
תשוקות ותאוות מתהוות בקצה העט
ונקלטות בו בנייר אשר סופג הכל
רק אש זרה של דחף לפרסום ולתפארת
בוערת בליבו של המשורר
ומהרגש הטמא, הרע והמכוער
נולד בלי משים יציר כפיו
ויש שכיסופים לאל ולאמת
גודשים עד בלי הכיל מוחו של הכותב
וכמיהה לעלוקות, לטוב ולמוסר
זורמת כנהר דמוי מילים
ביחודין וסילודין, בטוהר וקדושה
מעצב המחבר האותיות למשפטים
ושאיפות לאור צצות מחוד העיפרון
ונוצקות אל תוך הדף בגוף השיר
אך בין מתוך האור ובין מתוך החושך
יש ועיתים נברא לו שיר מקסים
ביופי המילים הדעת מיטמטמת
ונלאית חדור אל תוך מעמקיו
שענן אביך ניצב שם, בינינו לאמת,
ומונע חשיפת צפונות כותב
לו רק נוכל פלח הזהר, הברק,
לו רק נוכל העומק להבין |
