יום אחד בעוד המון שנים
פתאום העולם ייעצר
בדיוק
באחת ועשרים
וחבורה של גדולים
שנראים די שפויים
יעשו מעשים די מוזרים


מאיה תצבע רחובות בירוק
וג'וש יחתור בסירה  לניו-יורק
נטע לפתע תשרוק לשוטר
ומתן יטגן שניצל על נר


אדם ישיר על חלה של שבת
וזואי תוסיף סוכר לסלט
יעל תזמר לפקיד מהבנק
ועידן יצייר שלום על צריח של טנק


סהר תלגום יין תירוש מכוס פלסטיק
וספיר תשמיע דיסק של ביאליק
גליה בלילה חלמה על חרוז
ואלון יתיישב כך סתם בריכוז


יובל בפגישה תנפח בלון
ורוני בים תשיר ת'הימנון
מאיה תלמד ציפורים לדבר
אדריאן ישכח פתאום לאחר
יהונתן מעונב יטפס על הברוש
ושירה תשזור זר על הראש



וכך סתם באמצע החיים
כל אותם ילדים שהם כבר גדולים
יצעדו כאחד וימתינו קפואים  
שליליה תפתח את השער
בדיוק באחת ועשרים


ואז...
יתקרבו לערוגת הפרחים
שם לפני שנים
זרעו זרעים ראשונים
יתיישבו מסביב בשקט מופתי
ויחייכו לעצמם חיוך מסתורי


ובינתיים כמו בכל יום רגיל
שלוש גננות יצאו אל השביל
שלום ילדים
מה עם חיבוק
נתראה כבר מחר
וגונבות עוד נישוק


ובקצה השביל השלושה קופאות
דמעות של מלאך על לחיין זולגות
לא, זה לא ייתכן
זה באמת, באמת זה הם...

ואחד הילדים שהוא בעצם כבר איש
יקום  וילחש בקול די רגיש
"רינה, זוכרת שהבטחנו
לבוא לבקר
והרי את לימדת
שהבטחות אסור, אבל ממש אסור להפר"


לרינה יפה ויונה באהבה מכל ילדי מחזור 2003-2004

25/06/2004