דנה פי / אני המחבל |
אתישב בדיוק באמצע
כדי שכולם,
מהתחלה ועד הסוף יהנו כליל
מרכיבי הנפץ שטמנתי בי.
ישנם משפטים,
שיכולתי להציע לאנשי ההתחלה והסוף
אולי משפט כמו:
"אנחנו נוסעים אל עבר מחוזות השנאה שלנו"
ובשנייה שלפני
התחלקותם לרסיסים נצחיים
אפשר,
לאחוז איש את ידו של אחר
ולהתחשמל מזרמי הזרות
גם אני אז אאחוז ביד עצמי
ואתחשמל מאותן הסיבות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|