לנשק את עורך,
לא יכולתי לחזור,
להחזיק בידך.
נבלע לו האור,
וכאילו גם בי,
התנקזה לאיטה,
אל אחרי ההרים,
שקיעת החמה,
בלווית דמדומים.
כה רציתי לחזור,
לנחם את לבך,
כה רציתי לחזור,
לסלק צערך,
אך את אופקי האפור,
מלטף רק הקור,
אוי... שמש שלי...
בך...שקעתי אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|