האם אתה נולד באותה השניה בתוך מישהו אחר, במשפחה אחרת במקום
אחר?
ואם זה לא כך, אז מה קורה לך? לאן הולכות כל המחשבות, כל השנים
האלה, כל הזכרונות, כל האהבות והרגשות, לאן כל זה הולך, לאן זה
נעלם?
אולי רק הגופה נעלמת מתחת לאדמה, אבל הנשמה נמצאת פה, מעופפת
לידינו כל הזמן?
ואולי לא לידנו, אלא בתוך כל אחד מאיתנו?
מוזר ואפילו מפחיד שכל המחשבות של אותו בן אדם מעופפות פה
לידינו.
ואם הן נכנסות לתוכינו? מה אם אותו בן אדם היה מישהו רע או
איזה שהוא פושע? תדמיין שאותן המחשבות מתערבבות עם המחשבות שלך
ועורכות קרב ביניהם, ואם המחשבות של הפושע מנצחות אתה הולך
ורוצח מישהו שהפושע המת רצה להרוג ולא הספיק. אולי זאת הסיבה
שהרבה אנשים רוצחים ואז אומרים שהם לא אשמים!
אבל הם כן, כי הם אלה שבצעו את הרצח, לא מישהו אחר.

ואולי פשוט המחשבות נעלמות ולא קיימות יותר אחרי שאתה מת, ואין
לך יותר זכר בעולם הזה, חוץ מזכרונות של אנשים אחרים עליך.