מחר אני אלך ברחוב בדרך חזרה הביתה משיעור גיטרה. מזג האויר
כבר גשום, אבל נראה לי שבכל זאת אני אלך יחף. אני אלך עם
הגיטרה ביד, מדי פעם פוגש איזה מכר, זורק שלום לאוויר, אולי
מנהל שיחה קצרה, וממשיך.

מחר אני אחזור משיעור גיטרה, אני אהיה יחף ואחזיק את הגיטרה
ביד, וברחוב שלי, שהוא די קטן, כשאני אעבור ליד גן יותר די
קטן, אני אראה ארנב לבן רץ בין השלוליות, ומכרסם שאריות תפוח.
אני אלך לקראת הארנב הלבן, ואעמוד כמה מטרים לפניו, בוחן אותו
בזהירות. אני אניח באיטיות את הגיטרה על הדשא, אתיישב על ספסל
קרוב, ופשוט אסתכל עליו אוכל. אני אחשוב איזה כיף לי שיש לי
מזל לראות ארנב לבן בתחילת החורף, מטייל חופשי, ואוכל שאריות
תפוח.

מחר אני אחייך לעצמי כשאני אבהה בארנב לבן שמטייל לבד בגן מלא
שלוליות, מכרסם את ארוחת הצהריים. פתאום אני אבחין בילדה גבוהה
ויפה שיושבת בצד, יהיו לה פנים מוכרות אך אני לא אזכור את שמה.
גם היא תחייך לעצמה ותבהה בארנב.

מחר אני אבהה יחד עם ילדה גבוהה ויפה עם פנים מוכרות בארנב לבן
שמכרסם שאריות תפוח בתחילתו של חורף אפרפר וקריר. אנחנו נשב
אחד ליד השניה, על הספסל הקרוב לאיפה שהנחתי את הגיטרה. היא
תניח את ידה על הספסל שיהיה עדין לח מגשמי הבוקר, ואני אניח את
ידי על שלה. היא תלחש "עדי", ואני אשיב בחיוך "גם אני".

מחר אני אשב על הספסל הקרוב לאיפה שהנחתי באיטיות את הגיטרה,
בגן די קטן ברחוב קטן אבל פחות. צמוד אלי, תשב עדי היפה שפגשתי
קצת קודם, כשבהינו בארנב לבן בתחילתו של חורף קריר. עדי תניח
עלי את הראש ותחמם את ידיה בין ידי. שנינו נחשוב לעצמנו איזה
כיף לנו, ונבהה קדימה, כאילו הוא עדיין שם, ממש מולנו, מכרסם
שאריות תפוח.



מוקדש לשקדי