ואיי, אתה לא יודע איזה מצחיק זה. אלף שנה אתה רוצה מישהו ולא
מצליח להביא את עצמך לעשות משהו בנידון, ותמיד אתה שואל את
עצמך: מה אם יכול להיות שם משהו אמיתי? ואז זה תמיד בגדר
פנטזיה שלעולם לא תדע מה יהיה איתה. בסוף אתה אוזר אומץ
ואיכשהו מצליח לשאול את המפחיד מכל, ואתה חושב לעצמך "אם הגעתי
עד כאן כנראה שיש לזה מטרה". ולא, התשובה היא פשוט לא. בלי
הרבה הסברים והתפלספויות - זה פשוט לא זה. עכשיו כבר אין את
הפנטזיה, אתה יודע בוודאות שהיא לא תתגשם. עכשיו אפשר רק לחלום
על דרכים חלופיות. אבל אז מגיע השלב שזה כבר לא כל כך כיף
לחלום על משהו שלא יקרה, והחלומות הופכים להזיות, סיוטים. אז
מפסיקים. ומה נשאר? התמודדות מציאותית עם החיים האמיתיים. איזו
באסה...
כעת מגיע השלב בו מנסים למחוק מהזכרון (בשיטת ה- Delete) את
הקבצים הפגומים, נושאי וירוס ההזיות. הבעיה היא שקצת מסוכן
לעשות מחיקה ידנית, זה גורם לקובץ להישאר תקוע בזיכרון בזמן
שהתכנית המפעילה כבר לא שם. טוב, אז זה אבוד, מצטערים. היית
צריך לעשות uninstall. אז, בנוסף לכל הפאקים, זכינו גם להפרעות
בזיכרון. המחשבות על המישהו נשארו, רק שעכשיו זה הופך למחשבות
על עם מי הוא נמצא עכשיו, מה היה קורה אם הוא היה אומר כן ועוד
כל מיני שאלות מרגיזות של "ואם לסבתא היו גלגלים..." אז היו
לה, אז מה? גם אם היו לה גלגלים אני בספק אם היא הייתה מצליחה
להניע אותם.
כעת מגיע שלב נוסף, והוא הגרוע מקודמיו! מרוב המחשבות על אותו
האחד ש"לא רצה אותי" מגיעים למסקנות שיכולות לשנות את חיינו.
והמסקנה העיקרית היא אני לא שווה! כדאי שאתחיל לצאת לבליינד
דייטס. טעות! טעות! טעות! בליינד דייט - המוסד הכי עצוב עלי
אדמות. שני אנשים מגיעים לפגישה במטרה לשעשע את השני עד כמה
שאפשר, ולהראות עד כמה הם עצמם מוצלחים. אולי רק אצלי זה ככה,
אבל על השניה הראשונה אתה קולט עם מי נתקעת, וכל שאר הזמן
מתבזבז בתהיה על מתי זה יגמר. בסוף מחייכים ואומרים יפה "נשמור
על קשר", למרות שברור לך שאת הפרצוף הזה לא תרצה לראות יותר.
ואז בטלפון אומרים ש"זה לא נראה" ו-"בהצלחה בהמשך", כאילו
מדובר בראיון עבודה מחורבן.
השלב הרביעי - אני לא יצא יותר בחיים! זהו, לא אכפת לי, מהיום
אני יושב רגל על רגל עם ערימת טישו ורואה פרקים מוקלטים של
"חברים" מלפני 7 עונות. כמובן ששלב זה מחזיק מעמד בדיוק עד
שמשעמם (ופיבי כבר עלתה על העצבים). אז מחליטים לצאת "רק בשביל
הכיף" (כי כבר הספקנו לשכוח כמה שזה לא כיף, ראה לעיל - בעיות
בזכרון). והנה מתחילה לה שוב שרשרת הדייטים הבלתי נלאית, עד
שנמצא את האחד שנישאר תקועים איתו כל החיים. או לפחות עד הדייט
הבא.