בחלום, היינו בטיול בית ספר.
מיקי היה שם, הבחור מיסודי. הזה שהיה מכה את כולם.
הוא היה נחמד אלי. אז הייתי נחמדה אליו בחזרה.
הוא לקח לי את המפתחות שלי, ואת הדיסקים. זה לא מה שהיה משפיל,
מה שהשפיל אותי היה זה כשביקשתי אותם חזרה הוא זרק אותם למקום
שאני לא יכולה להגיע אליו.

ברגעים בין חלום למציאות חשבתי עליך.

התעוררתי, מצמצתי.
פעם אחת.
פעמיים.
-איפה אני?
אור של בוקר, כחול-אפור. עם הרגשה של לילה באויר.
-אנגליה.

הרגשת פאניקה שטפה אותי. פחד.
התכרבלתי בעצמי מתחת לשמיכה, רועדת, והתחלתי לבכות.



[קטע מהיומן שלי]