מני בן ארי / קורא אני בשמך |
ילדה יפה ילדה מתוקה
חולם את דמותך את כה רחוקה
עינייך בוהקות ואת לי זרה
אני בוכה וקורא לעזרה
הפרחים נבלו ואני כה בודד
צמא לאהבה והגשם לא יורד
מנסה להבין למה ואיך
ומתוך שינה קורא אני בשמך
פזמון:
השמים נפלו ואת לא חוזרת
צועק לאלוהים והתפילה לא עוזרת
חזרי נא מהר כי רק אותך אוהב
חזרי נא מהר כי כואב לי בלב
חולפים השבועות חולפות גם השנים
ועדיין חולם על אותן הפנים
עכשיו לא יודע לאן אני אלך
ובלילות בוכה וקורא שוב בשמך
בורח שוב בורח לאכזבה
מחכה לי בפינה אותה האהבה
הדמעות מעיני זולגות הפרח בגני נובל
מתהלך לאט קם ונופל
אבוד הזיכרון לא מצאתי דרך לליבך
עכשיו אני לא זוכר מה הוא שמך
פזמון:
השמים נופלים ואת לא חוזרת
צועק לאלוהים התפילה לא עוזרת
הלכת עם מישהו אחר שאותך אוהב
ברחת פגעת ושברת לי את הלב
הולך ברחובות, הירח מתמלא באובך
לאט לאט הירח נעלם ואני נשאר בחושך
כל הזמן חושב ומרחם עלי
חושב שאת תמיד נמצאת מאחורי
השמש עלי כבר לא זוהרת
דמותך בראשי תמיד מתרוצצת
מסתובב כמו מטורף ברחובות הולך
ועדיין שוב קורא אני בשמך
פזמון:
השמים נופלים ואת לא חוזרת
אותך אוהב את מי את אוהבת?
וכמו השיר אנדוד לי ואלך
וכמו תפילה בכל מקום אשא את שמך
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|