ובבוקר שהשמיים
עוד ישנים
הוא מדליק את השלט הצהוב
נכנס ונוסע,
מחשבות זוחלות על הריפוד הצפוף
קריאה ראשונה לשדה התעופה,
אוסף אנשים במזוודות
אנשים בשקיות,ארוזים בצעיפי שתיקה
ויש את אלה שמנדבים בדיחה
את אלה שרוצים להתווכח,
ובכלל לא משנה על מה...
אלה שמביטים החוצה כל הדרך
וחולמים להיות דבר מה,
הקבועים עם סיפורי המשך וטרגדיה
הוא מהנן לפעמים משתתף,
תמיד רצה להיות נהג מונית,
לטייל במחשבות של כולם,
ואלה נספגים אל המושבים
משאירים פרורים של חיים
ובכל לילה שואב אותם אל חלל
צר...סופר אחורה את הזמן שעובר
מפנה מקום למחר,
אולי בעוד חודש יקנה מונית חדשה
גדולה,
יהיה הרבה מקום בלי צורך
לספור.
הצהוב דולק פנוי.