מחשבות נוספות עושות צעדים חתוליים מלאות כיסופים לילות מזמנים
מכושפים
מפתות חדר נעול להיפתח בניסיון נואש לאחד את מסתרי התת-מודע עם
כמיהה מחשבתית. גלי השראה בצעדים חיוורים ואיטיים עושים נסיון
נוסף לקרוא תיגר על משחקי היום והחשיבה. עשן צלול מסגריה תמימה
מתפשט בחדר ונדמה כי עוטף את כולו.
אדי אלכוהול חלשים מידי מנסים את כוחם במורד הנשמה.
המראה השיגרתי משהו נסוג לאחור בכאב רב ומפנה מקום למשהו שלקוח
ממקום רחוק שהגישה אליו קשה. אלפי חיילים ירו בי כדורים
מצועצעים כדי למחוק ממני זהות שאולה, אלפי נשמות קופצות נכנסו
בי כדי שמותי ייראה מכובד.
רק המנגינה נשארת זהה חוזרת על אותו פזמון שחוק שוב ושוב.
המלחמות מתחזקות משהו בי מנסה לפרוץ ולהכריז על הגעתי המחודשת
מעל זרי מוות מנטלי שיוצר אותי מחדש.
פיסות שנלחשו ממני מנסות לחבר את עצמן ויוצרות בלבול תהומי.
המפתח הבודד שיוריד את החומות ויעלים את הסורגים נמצא אלפי
קילומטר מכאן ואין לו שכפולים.
המילים נסוגות בפעם המי יודע מה, גלי השראה נוטשים אותי אבודה
בין איי כשלונות חדשים וירח מלא הופך לחלקי עם לגימת יין
אחרונה 3 דקות לפני חצות.
זוגות עיניים יוקדות בוהות בשרידים שנשארו ממני לועגות באלם
לנסיונות התהוותי הפנימית. גפנים גוססים עמוסים כפות ענבים
שתססו יותר מידי קדים בכניעה לגורל שידוע מראש המילים נבלעות
בשורות אבודות - מי ייתן למילותי משמעות? הדיו נסוג אף הוא
לתוך חיוורונו המקסים של לילה קודר ואפל.
נגיעות קרח אחרונות כובשות את ערנותי המתגעגעת
מילים אחרונות... סוף!
