סוף סוף שלוותי הגיעה
בלי שיחות בטלות, בלי הצגות
באה היא והרגיעה...
ואין כל סיבה ואין כל תירוץ
למערבולות שנעלמו
לשקט שנוצר
לשקט שפה בתוכי נעצר

                      ושלוותי מחייכת ובלאט מציינת
                      "אין מה לדאוג, ילדה, אל תהיי מתלוננת
                      אל נא תאמרי - אין לי מאום
                      התבונני
                      אל תשכחי שלא לשווא הגעתי הנה אני"

אני מביטה בה באור
בעיניי שאלה
"כל שאת צריכה כבר כאן
כל מה שתרצי
אל תתחשבי בדבר
את הגבולות פרצי
ותצאי מן החושך אל השחר

      נושמת עמוקות
      נזכרת בארצות רחוקות
      ומחייכת
      סוף סוף שלוותי הגיעה