בארץ אחת בין ירדן וים
בתוך עיר אחת עם אויר מזוהם
(וביוב שלפעמים נשפך לים)
עומד לו בנין בן חמש קומות
ובו גרים (לפעמים בצעקות,
לפעמים באהבה)
האנשים הכי מוזרים ויפים שאני מכירה.
בקומה מספר אחת עומדת אמא נרגשת
ומבשלת לבן שתכף ידפוק בדלת
הוא כבר מגיע פושט את המדים
ומספר לחבר בסלולרי איך עבר עליו השבוע בשטחים.
בדירה שליד - אמא קצת פחות שמחה
הבן שלה לעולם לא ישוב מהצבא...
בקומה מספר שתיים יש המולה
האבא חזר מה"כוילל" הילדים מהתלמוד תורה
וכולם מתכוננים לשבת הקרבה.
בדירה לידם בחור, בחורה וכלב יחדיו
הם כבר שנה ביחד, נכון לעכשיו
אל תשאל על חתונה - הם לא חשבו על זה בכלל
בקומה השלישית - יש רעש קבוע
לא תתפוס אותם בלי חבר'ה, מוזיקה, סיגריות ובירה.
השכנים שליד - לא בבית כרגע
ההורים נסעו לחופשה חלומית באירופה
ושני הילדים בקייטנת מחשבים
ואח"כ יסעו למושב אל הדודים
בקומה הרביעית יסתפקו בערב בעגבניה ופרוסה
האמא פוטרה מהמפעל והיא היחידה שפירנסה...
בדירה ליד - גם שם מחסור ושם נדחקים
לארץ העבודה המובטחת באו עשרה פועלים זרים...
לקומה החמישית הגיעה לפני זמן מה
משפחה חדשה מאתיופיה הרחוקה
ילדות עם הרבה צמות, ילדים ביישנים
את החוצפה של המקומיים הם עוד לא מכירים
בדירה ליד גרו עד לא מזמן זוג ניצולי שואה
ששרדו את התופת והקימו משפחה גדולה
יש להם ילדים, נכדים ונינים
ובכל חג כולם מכל הארץ היו מתאספים ומגיעים
לאחר שנפטר זוג הזקנים
וכל השכנים באו לניחום אבלים,
נתלה שלט גדול בחלון שפונה לרחובה של העיר
"דירה להשכיר"
ואת ההמשך - אתם ודאי מנחשים...

איך להגיע - זו לא בעיה
תחצו (בזהירות!) את הכביש ותלכו קצת ישר
וממש מולכם תראו את הבנין...
וכמו כן:
נא לא להתקשר בין שתיים לארבע (אתם יודעים...)
לא לדרוך על הדשא כשאתם נכנסים
ועד בית לחודש חמישים שקלים
ואל תבהלו מכמות הג'קים והיתושים...
ברוכים הבאים!