New Stage - Go To Main Page


אטום,
לא חש, לא מרגיש,
פועל רק מהשכל, רק חושב,
מחקתי את מה שנקרא לב,
ודווקא אמרו שיש לי אחד,
והוא טוב,
וגם כששברוהו,
הוא חזר לאהוב,
וגם כשירקו, בעטו וזרקו,
הלב רק עמד, בצד, מבויש,
'כבר אין לי מקום פה'
בשקט לחש,
כבל את עצמו ואת הגוף נטש,
עכשיו רק לשכל יש כאן תפקיד,
והוא ינהל, ויקבע ויגיד.

האם, ביום הגדול, הוא יחזיר את הלב לתפקיד?
האם הוא ייתן לו שליטה? האם נזרק לתמיד?
האם ירצה בו הגוף? הגוף בו בגד,
שהפך אותו אז לעייף ונפחד?
ופעם נוספת, ידע סוף סוף ללכת,
מהגוף השבור, מהגוף העייף,
שכבר בו לא רוצה עוד,
וספק אם אי-פעם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/6/04 0:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הר געש מנייר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה