אלי קורן / כלוא |
לא יכול לברוח.
עם כל רגע ארור,
אובד לי הכוח.
אף אחד,
את השער לא יפתח.
איש אותי לא הכיר,
לכן איש גם לא שכח.
לפתע בכלאי,
מופיע סוהר,
ואומר אני לך חבר,
אני אותך זוכר.
ובידו יש משהו,
הוא מפציר בי שאקח,
ומבין הסורגים מושיט יד מהוססת,
זה מפתח,
זה אקדח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|