מסכות את נפשותינו מכסות,
מהעולם מגינות, ביננו חוצצות.

חיוך על הפנים והדמעות זולגות בפנים
שאף לא אחד ידע יראה או יתוודע
לי, לעצמי, לאני האמיתי.
עליו אשמור מכל משמר,
אחשף רק בפני זה הנבחר.

חיוך לפנים, דמעות מאחור
קשה לך לדעת? קשה לך לבחור?
משמשים בערבוביה גם חיוך וגם דמעה

יום חיוכי יפציעו מליקוק דבש,
יום דמעות על פני יזלגו מבצל חדש.

ויום יגיע בו נוריד המסכות שעלינו כה מכבידות,
נוריד מחיצות, ננתץ מגננות,
נקבל החיוך נברך הדמעה,
ונשלים עם החוץ ועם הפנים...