רציתי סטירות ומכות חזקות.
רציתי שלא יגיע אוקטובר ויביא איתו צינה, ואז, אאלץ להגיד
אני אוהבת סתיו, כי זו אני, מאוהבי הסתיו.
רציתי שלא ישאלו אותי את אותן שאלות שיש לי עליהן תשובות
מוכנות
אבל גם רציתי להיות מוכנה, עבור השאלות שעליהן אין לי תשובה.
רציתי שיתפעלו אותי כמו מכונה בלי לשאול להרגשתי ושמדי פעם
ימרחו אותי בשמן ויגידו, "כאן את חלודה".
רציתי שטייגר יחזור וישכב אצלי בחדר, ויתפוס בגופו את כל חלקת
הרצפה, ויעניק לי חום מריחו הכלבי.
רציתי ללטף את הראש הענק ולומר לו בלחש "חזרת, ידעתי שתחזור
כלב מת שלי".
רציתי לנשור מהעץ ואחר כך לרחף חזרה, רציתי כוחות בלתי רגילים
רציתי שיזהו אותי ברחוב וגם רציתי שפניי יהיו מחוקים או
שקופים.
רציתי שתסובב את הראש ולא תביט אחורה, רציתי שתניח לי לצעוד
אל עבר עוד חלקת בד עם רקמת עתיד מותחלת.
אבל גם רציתי שתרדוף אחריי ותמשוך אותי חזק בשתי ידיך, רציתי
שתאנוס אותי במכונית האדומה.
רציתי לצחוק ולבכות ורציתי לכוון את השעון אחורה ולחוות את
הדקות כל פעם מחדש.
אחר כך התגעגעתי לידיים החמות והאוהבות שלך ורציתי שתלטף אותי

אבל שנאתי להיישיר מבט אל עצמי כשאני בסביבתך.
רציתי לשוט בספינה וגם לעוף מעל הצוקים שליד הים.
רציתי לדעת לאהוב באמת.
אני רוצה להפסיק לרצות ולהתחיל להרגיש
רציתי, ואני רוצה, עדיין.