האסונות - האישיים והקולקטיבים.
זה פשוט נורא.
אני יושבת בחדר וצופה בחדשות.
זה היה לפני כמה זמן.
מעבורת חלל התרסקה.
המעבורת הראשונה שנפלה הייתה בערך כשנולדתי.
זה נורא...  זה נורא...
גם אני הייתי נפילה בקנה מידה עולמי. כמו המעבורת.
החיים קשים מספיק!
החברים הטובים התגייסו, אחד עם חברה צמודה.
אחר באוניברסיטה, עם תפיסת חיים קצת שונה ומעוותת.
הוא פוגע. זה לא נגמר. זה עוד אסון. עוד מעבורת חלל פנימית.
החברה הכי טובה שוכבת כל היום, החבר הכי טוב מנותק כל החיים.

נשארתי עם הטלוויזיה ושאר העולם.
עכשיו כל העולם צופה חדשות, במעבורת החלל שהתרסקה.
ואני מרגישה צביעות.
אז אני עם עצמי. עם העט והדפים.