[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברוש כהן
/
אמא ואבא היקרים...

אמא,
תמיד הכאבת לי, והרבצת לי כשכאב לך. הייתי ילדה תמימה, בודדה,
עצובה, בת 6 וחצי בסך הכל, ותראי אמא, תראי מה עשית לי!
אז נכון, היית שבורה מזה שאבא עזב אותך. אבל למה להוציא עלי?
למה להרביץ לי? בגללך הבנתי שמכות פותרות הכל, בגללך אמא.
אחרי זה, אמא, העברת אותי לבי"ס של מגעילים, סבלתי שם.
לא יכולת לתת לי ללכת לבי"ס הישן שאהבתי?
התעללו בי בבי"ס החדש. עשו לי טראומה.
בגללך, אמא, אין לי ביטחון עצמי כמו שהיה לי פעם.
בכל פעם שאת מתעצבנת עלי- את מרביצה לי אמא. זה כיף לך?, את לא
יכולה להתמודד איתי אז את מכאיבה לי?.
למה את אמא שלי? למה?
החבר שלך מגן עליך תמיד. ואת מגנה עליו.
הוא מעליב אותי. הוא משפיל אותי. ואת יושבת לך בצד, מסדרת
גבות, ועושה את עצמך לא שומעת.
בכל פעם שאני מתלוננת הוא אומר לי: "דופקים את השחורים".
ובנוסף, הוא אומר לי שאני לא שרה מספיק טוב.
והוא לא צוחק. הוא אומר את הכל ברצינות. ואני לוקחת ללב, כי
אני רגישה.
אז אני לא מרגישה שאני שרה יפה. ואני לא עושה סולואים כי אני
יודעת שאני שרה מכוער.
אני שונאת אותך אמא, גם אם זה לא נראה ככה. אני שונאת אותך.


אבא,
אתה לא יודע כמה סבל גרמת לי.
בתקופת הגירושין כל הזמן גרמת לאחותי ולי לבחור בינה לבינך.
ממש כמו ילד קטן.
עשית לאחותי ולי את המוות עם האשה החדשה שלך.
הרגשנו רע. אחותי, הבת שלך הפסיקה לדבר איתך.
הכל בגלל האישה המזדיינת שלך.
התייחסת אלי חרא. אמרת לי : "כבר לא איכפת לי אם תדברי איתי או
לא", בשיחה האחרונה שלנו.
כשאמא הכריחה אותנו לקבוע פגישה, ולדבר- כל הזמן דיברת על כמה
שאנשים אחרים לא בסדר, ולא דיברת עליך.
ואז זהו. לא קרה כלום. פשוט לא היה איכפת לך ממני יותר מחצי
שנה. אבל הרגשתי חרא שלא איכפת לך ממני, וניסיתי למצוא אהבה
אצלך.
אז התקשרתי להגיד לך שאני רוצה לחזור להיות איתך בקשר,
והסכמת.

היום, אחרי הריב שלי עם אמא, אמרתי לאחותי (שבמקרה היא גם הבת
שלך) שאני רוצה לעבור לגור אצלך. ואתה יודע מה היא אמרה?, היא
אמרה לי: "בר, את רוצה לגור אצל המניאק שלא היה איכפת לו ממך
במשך חצי שנה? את רוצה לגור עם בנאדם ששונא אותי?" בכיתי.
ניסיתי לעצור את הדמעות אבל הן לא הפסיקו.

מה אני יכולה להגיד?, אני מעדיפה בית שלא יגידו כמה שאחותי
טובה ומוכשרת ושאני ארגיש "כזאתי" קטנה לידה...


אז זהו אבא ואמא... תראו מה עשיתם לי. תראו מה אני עוברת כל
יום מחדש. ואחרי זה את, אמא, מתפלאת למה אני כל כך עצבנית כל
הזמן...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חסה זו לא
אופציה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/6/04 1:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברוש כהן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה