אני יושב כאן על הסלע הבינוני הזה, לגמרי במקרה וכואב לי
לא יודע מדוע, רק אתמול הייתי עצוב, עכשיו שמח וכואב
אולי זה אותו כאב, רק אני משתנה לי סביב אותם אנשים- רק הם
משתנים לי
אותם שמות- פרצופים אחרים
אותו חיוך שמסווה בכי
ומולי גזע עץ כרות קטן- 20 סנטימטר מהקרקע
פעם הוא היה עץ גדול, אני בטוח
אולי כל חיי הם אותו שיר ורק המנגינה משתנה לה : אותו אקורד
צורם שקשה לשמוע
אותו ניצן פורח מאותה קרקע כבושה
פחים מסודרים שורות
אצבעות מנגנות על קלידים קפואים
אותו כאב, אותו כאב, רק אנחנו משתנים
זה אותו הכביש, מכוניות אחרות נוסעות בו
אותם ציפורים מצייצות ציוץ דומה
אותו הציוץ רק הציפורים מתחלפות להן
אותו משחק רק השחקנים מתחלפים
כן, עכשיו אני כבר בטוח במאה אחוזים
זה אותו כאב
רק אנחנו
משתנים |