בתמורה למה שנתתי כל חיי
החזירו לי את הירקון.
לא אבקש עלומי שנית
לא אבקש כסף
לא כח
לא כבוד
אני מבטיח
רק את הירקון
ברחוב שלום עליכם
שיוצא מרחוב בוגרשוב
שבלב תל-אביב
קרוב לחדרה הקטן של רחל
שהשקיף לים
יש חלון פתוח
בקומה שניה
ואדם זקן, יושב שפוף
כמו רסקולניקוב הצעיר
שבעיניו הטרופות
אין חרטה
תל אביב
לא מתפתלת
ורחובותיה
מתחברים אחד לאחד
בשתי וערב של תמרורי אין כניסה
ורק ילידי העיר
מבינים מדוע העיר בנויה לצפון
כאילו שואפת לברוח מיפו
ישיבה בבית קפה
ללא מטרה
תוך צפיה בעוברים
ושבים
בין לגימה ללגימה
ומסביבך עשרות כמוך
לוגמים
מנסים ליצור קשר עין
ולהפיג את השעמום
רק לרגע.
בית קפה שכונתי
ואף אחד לא מכיר אף אחד
אבל תמיד מנסים ליצור קשר.
אולי מחר
נלגום ביחד
אפשרות שכעם אין לנו ברירה
וגם שכמדינה אין לנו ברירה
ולכן גם כערים קטנות
בתוך נוף כפרי מתפתח תמידי
אין לנו ברירה | 