רשמתי את עצמי על הדף. קיפלתי את הדף ושמתי אותו בתוך הכיס
ויצאתי לדרך.
וככל שהמשיכה הדרך, הדף התמלא בי, ומילא עוד כיס ועוד כיס.
וכשנגמרו לי הדפים, התחלתי לכתוב את עצמי על היד,
ועל הזרוע, והגעתי עד הכתף.
ופתאום, ברגע, אני הפכתי לדמות.
היו לי רמזים מקדמים, היו לי מוטיבים.
הייתי בתהליך מתמיד, שהתמשך לאורך כל הדרך, לקראת סיום.
בכיתות ספרות, ניתחו אותי,
למדו אותי, וזרקו אותי.
מחיי הגיעו למוסר השכל,
וכל רגש, וכל שמחה וכל עצב, ופחד ושנאה,
כולם היו עבים כדף נייר.
וכבר לא יכולתי לראות אם העט בידי,
או שלקחו אותו ממני מזמן,
והמשכתי ללכת, עד הנקודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.