שוכב על החול מביט אל המרום
רואה עננים אפורים שעוד דקה בוכים
נזכר במבטך שלא עוזב אותי לשנייה
ואז מזיל דמעה על ההפסד הנורא
שעכשיו לא הראה אותך לעד
שעכשיו הפסדתי אותך לעולם...
את תקבלי את הידיעה על מותי
מקצין העיר, הוא יבוא אליך
כולו עצוב, כולו קודר,
הוא ישב אתך ויבשר לך
את הבשורה המרה
על האסון שקרה
את לא תאמיני, לא תקשיבי
תברחי לעולם התקוות הורודות
ששם אני אחכה לך עם זרועות פתוחות.
את תבכי ותייללי,
לא תישני וגם לא תאכלי
תצרחי את שמי יומם וליל
ותבקשי רחמים מהאל
אך אני לא אשוב, לא אצחק
וגם לא אוהב
כי מת אנוכי, חלל מהלחמה הארורה... |