לולה שניר / רעב |
זה לא שאמרת לי לא אי פעם
ואני חושבת על העבר כי ברחתי ממנו
לא כי הוא רודף אותי
וכי אני רוצה לחזור לדוש בו
כשזרועותיך תומכות בי
אני יכולה לחיות בין השורות
זה לא שאמרת לי לא אי פעם
לכלך ממני
ומכל בשר שיש בו נפש
חיילים רטובים מגשם שמבקשים טרמפ
עושים לי טוב
והגשם יורד ויורד
וזה עושה לי טוב
הלילה יורד על העיר שנכבית
וזה עושה לי רעב
לאהבה
ולאוכל.
החושך בולע הכל
חוץ ממני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|