אני רואה בדואים חורשים אדמת אבות,
וכואב כך פשוט לראות,
מטר אחר מטר של לס, לאורך הדרך נשמטים תחת רגלנו.

ילד לבוש קרעים, יחף בחורף קיצי, זורה לאוויר זרעים מתוך שק.
ואחריו זקן, עטוף ג'לבייה, מכסה ברגבי אדמת מדבר.
גמל פעור עיניים קשור למרגלות עץ זית.
פעיית כבשים, באור דמדומים אחרון.
וכפייה מתבדרת, ברוח של דהר סוס, על ראש צעיר מתבגר.

ושלולית משיטפון אחרון של שנת בצורת, עוטפת חורש אקליפטוסים,
אגורה בתוך טרסה של קק"ל.
וחסידה תועה וטביעת כף רגלו של שועל.
וקור חודר של ערב מדברי יורד על נגב.

וכביש אפור מטולא משתרך לו דרומה, עולה ויורד על הרים נושקי
חושך.
וגוויית כלב סרוחה לצד הדרך ועליה עורב שחור.

מיתאר הרים יוצרים מחרוזת, שדופים משמש ומרוח, עירומים כביום
התנשאם.
חרושים, חרוצים, מבוקעים במלחמת אין קץ של מדבר במים.
בריכת מים על הר, שיבר מטפטף למרגלותיו.
תמונת מדבר.