שלומי נגב / כלנית |
השמש שוקעת,
ואנו מהלכים על קוצים
בשבילים שאין להם סוף...
נשמתי אובדת
הירח לא מאיר,
ושדות העופרת זרועים כלניות.
רגליי נמסות ואין בי עוד כוח,
הגוף ניצח את הרוח,
אני נופל והופך כלנית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|