בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁקָּבַעְנוּ
נִכְנַס מִישֶׁהוּ אַחֵר לְבֵית-הַקָּפֶה
צוֹעֵד לִקְרָאתֵךְ בֵּין הַשֻּׁלְחָנוֹת
אַתְּ לֹא רָאִית אוֹתוֹ
זֶה הָיָה אֵין-דְּמוּתִי
שֶׁהִתְיַשֵּׁב עַל הַכִּסֵּא הָרֵיק  לְיָדֵךְ
הִסְתַּכַּלְתְּ בִּשְׁעוֹנֵךְ כְּשֶׁהַמֶּלְצַר הִתְקָרֵב
הִזְמַנְתְּ תֵּה-צְמָחִים
אֲבָל אֵין-דְּמוּתִי לֹא הִזְמִין
אַמֶּרִיקָנוֹ חָזָק כָּרָגִיל
הִסַּסְתְּ אִם לוֹמַר לַמֶּלְצַר
שֶׁאַתְּ מְחַכָּה לְמִישֶׁהוּ
אֵין-דְּמוּתִי הִבִּיט אֵלַיִךְ מְחַיֶּגֶת שׁוּב
לַנַּיָּד הַכָּבוּי שֶׁלִּי
הוֹדָעַת קוֹלִי הַמֻּקְלָט
כְּבָר עָפָה מִשָּׁם אֶל הַשְּׁתִיקוֹת
אֲבָל אַתְּ כְּבָר יָדַעַתְּ.
פִּתְאוֹם הוּא נִגְלָה לְעֵינַיִךְ
קָם וְהוֹלֵךְ.
                                                         
דן ספרי