רוחות של סתיו נושבות
על פני שדות של נרקיסים.
לובן של כתרים
מאיר דרכם של אוהבים.
רוחות של סתיו נושבות
ומפזרות את תלתלייך.
אך שפתיים דבש נוטפות
סוגרות על אלם שתיקותייך.
אהובתי אל תתעצבי
גם לפעמים
כשהשמים הם קודרים
בלי סערה
הם לא מתבהרים.
אהובתי אל תתעצבי
בלבבי אהבתך קודשה
אלייך עוד אחזור, אני נשבע
אכניסך מתחת לכנפי
ואקדש אותך בשמי.
רוחות של סתיו נושבות
על פני המים הכחולים
לובן של גלים
מוחק עיקבות של אוהבים.
רוחות של סתיו נושבות
ומלטפות את תלתלייך
אך עגלי דמעה זולגות
חורצות את אודם לחייך.
אהובתי על תתעצבי
גם לפעמים
כשהשמים הם קודרים
בלי סערה
הם לא מתבהרים.
בלבבי אהבתך קודשה
אלייך עוד אחזור, אני נשבע
אכניסך מתחת לכנפי
ואקדש אותך בשמי. |