"את לא יודעת לקבל ביקורת!"

"את לא מסוגלת להודות בפני עצמך שאולי, יכול להיות, שפעם אחת
את טעית ומישהו אחר צדק!"

"תמיד כשמישהו אומר לך משהו או מעיר הערה או מתקן טעות את
אוטומטית נכנסת לעמדה הקבועה שלך, עמדת הנפגעת, עמדת המגננה
הזאת שממנה את ממהרת לצאת ולשרוף ולשטוף עם הכעס שלך את המסכן
שרק רצה בטובתך!"

לא שזה באמת משנה אם אני אומר לך את זה או לא כי הרי בכל מקרה
לא תהיי מסוגלת לקבל את זה.
את יודעת - "ביקורת" וכל זה...

"זה נגמר!"

חבל, זה יכל להיות מיוחד, אבל בסוף זה פשוט היה סיפור קצר
מאוד.

"להתראות..."