העישון מזיק לבריאות
היה היה לפני שנים רבות איש זקן שעבד בנמל אשדוד.
לאיש הזה היה זקן לבן ומשקפיים שחורים וכובע קסקט.
לאיש הזה גם הייתה משפחה גדולה עם שלושה ילדים וארבעה נכדים.
למרות שאף אחד לא חשב כך, האיש הזקן הזה, שעבד כל יום במשך
כמעט חמישים שנה באותה עבודה ארבע עשרה שעות ביום, היה מאושר.
הוא לא יכול היה לחשוב על שום דבר שהוא עוד יכול היה לרצות
בעולם.
בעצם, כשחושבים על זה הוא גם אף פעם לא טרח לחשוב על הנושא,
השאלה "מה אני רוצה?" אף פעם לא העסיקה אותו. כשהוא היה צעיר
להוריו לא היה כסף אז הוא התחיל לעבוד בנמל. כשהגיע לגיל שמונה
עשרה אביו החליט שהוא צריך להתחתן ואמו מצאה את השידוך. הוא לא
אהב את כלתו, אבל היא הייתה אישה נעימה ופשוטה והוא לא ביקש
יותר מכך.
כשהילדים נולדו זה שימח אותו, כשהנכדים נולדו זה שימח אותו
אפילו יותר.
אבל למען האמת לאיש הזקן הזה הייתה רק הנאה אמיתית אחת בחיים.
הסיגריות שלו.
האיש הזקן הזה היה מעשן קופסה ביום. הסוג של הסיגריות כבר
התחלף קרוב לעשר פעמים אבל ההנאה נשארה אותה הנאה. האיש הזקן
היה נוהג לעשן בכזה כובד ראש שנראה כאילו על כל שאיפת עשן תלוי
קיומו של העולם כולו.
יום אחד, כשהאיש הזקן הגיע לעבודה הוא גילה שהוא שכח את
הסיגריות בבית. הוא הסתכל מסביב וראה קיוסק מעבר לכביש עם השלט
"TIME" מעטר אותו. הוא לקח שני צעדים לעבר הקיוסק ואז פגעה בו
המשאית.
הסוף