|
עדיין ישנה תקווה.
תקווה להבנה מלאה
תקווה לשתיקות מרתקות
תקווה לחיבוק האומר הכל
תקווה לארוחות בוקר מאושרות
לא, יותר מדי סרטים,
יותר מדי סיפורי אהבה.
יותר מדי דמיון,
עומס יתר של רומנטיקה.
ובמציאות -
טפשות.
שעמום.
גועל.
כמה זמן עוד תשרוד התקווה? |
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.