אלי קורן / אותה שתיקה איומה |
כל כל מושלמת,
מחפש אחרייך,
כדי לראותך פעם נוספת.
רוצה אותך עד כדי כאב,
אבל כמו משותק לא יכול להתקרב.
שוב אותה חומה,
שוב אותה שתיקה איומה.
מהמציאות הפחד?
או שמא הפחד מציאות?
האם באמת כל מה שיש בי זו ריקנות?
בתוך תוכי רועד,
מאותו השקט המעיק כה מפחד.
מחפש את המילים,
וכששוב לא מוצא,
מרגיש כה מכוער מבפנים.
מה אציע לך?
כל חיי אחשוש.
לעיתים נדמה לי
שהסוף ידוע מראש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|