לוטם דקסטר / מילים |
טס לו בחלל וירטואלי;
אני עונה לדפיקה בדלת.
עם מספר מינימלי של הברות,
הכדור נשלח - ופגע,
נכנס דרך העקב.
מפלח,
קורע אותי מהתוכן החוצה.
אני מתייצבת כך
למרות המכאובים
שהדם לא יכתים את המחשבות שלי,
בשביל לא לשלוח כדור, חזרה -
אך ישנן פגיעות שאי-אפשר להצליל.
אבנים ומקלות אולי ישברו את עצמותי
אך מילים,
מילים ישאירו אותי מחרחרת לנשימה הבאה.
[fourty-four calliber love letter strait from my heart]
תודה לך יובל - על ההכנסה לפרופורציה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|