אתי היא כלבה שגדלה בצער- בעלי חיים. יום אחד הגיעו אנשים לאמץ אותה וליבה
הקטן המה כל הדרך במכונית שלהם לעבר בית חם (אבל בחמימות שונה מבעמותה ביום
חמסין), בית בו תוכל לקבל אהבה ותשומת לב ולהחזירם במספר מכופל.

לאחר שנה התקשר אחד המתנדבים בעמותה והודיעה כי ראה כלבה שוכבת בצד כביש, בתוך
שלולית.
אחד העובדים נכנס לרכב הכלביה ונסע למקום. הוא מצא את אתי, היא שקלה כ-100
קילו מעל למשקל בו הייתה בפעם האחרונה בה נראתה, ציפורניה לא היו גזוזות וכולה
הייתה מטונפת.
התברר כי האנשים שאימצו אותה לא שיחקו איתה והאכילו אותה כדי להביא לה תעסוקה,
ולכן היא גדלה למימדים כאלה. אט אט התחילה אתי קורסת תחת משקלה, ציפורניה שלא
היו גזוזות הכאיבו לה והיא לא יכלה ללכת- אתי הפכה לשטיח נושם.

בעזרת הטיפול המסור אותו קיבלה במשך השנה האחרונה אותה בילתה בכלביה, טיפול
שכלל משחק איתה, הליכות יומיומיות של כמה מטרים ותזונה דיאטטית היא הפחיתה חצי
ממשקלה וכבר יכולה ללכת מאה מטר בלי להתנשף, אבל היא עדיין רובצת כל היום על
הרחבה (=