ביום החתונה שלי אני אלבש לבן.
לא ארמה את הציבור, ואדע שכצבע השמלה צבעי הוא -
טהור, בתולי. מחכה לכתם שיבוא ולא יצא - לא משנה כמה אנסה.

ביום החתונה שלי אלבש חיוך.
את החיוך הכי יפה שאמצא בארון.
גם החיוך לא יחזיק הרבה זמן, שכן אני בטוחה שבתוך כמה רגעים
אמצא סיבה להוריד גם אותו, ביחד עם השמלה המוכתמת.

ביום החתונה שלי, אצעד לחופה באיטיות.
אוקיר כל רגע חופשי שנשאר לי, ואנסה להימנע כמה שיותר
מהתחייבות מרובת השנים שמצפה לי בסוף הדרך.

כשאלך לחופה, אלבש לבן.
אענוד חיוך תמים ומוקסם,
אך הבעיה היחידה - שבסוף הדרך - אין חתן.