ים מחשבותיי שוטף אותי שוב
זו לא היד שכותבת, זו לא היד הרגילה
זוהי יד אחרת, יד של מחשבה

ים מחשבותיי שוטף אותי שוב
סוער יותר מן הרגיל
סערה שמשתווה לקורה בחוץ
ואפילו בזה לו
נשמתי עייפה מן המסע
מחפשת לה רגע קט לנוח
להניח את ראשי ולחייך

ים מחשבותיי סוחף אותי שוב
סוחף אותי אל עבר הלא נודע
נפשי מתייסרת מגל אל גל
אשר מטיח אותה בעוצמה רבה
בה היא ניתזת אל סלעי ההגיון
סלעי ההגנה, סלעי האטימות

הסכר קורס והבלבול חודר
נשמע כאילו שיחי הטירוף מרחשים אל נגד הרוח,
רוח הבדידות התמידית
אשר תוקפת בי מפעם לפעם

ים של אהבה, ים של שמחה
ים של אור
שורר לו שם בשקט...
אני עוד אגיע אל חופיו המבטיחים.