כאן מולך הונחו שברי
וביקשתי את קרבתך
לו רק היית אוסף אותי אליך
הייתי מוחלת לך.
יום ועוד יום
ואני מענה את עצמי בך
לו רק היו בך רחמים אלי
היית מוצא בי את הסליחה.
זה רק אני
ממאנת להתנחם.
בלי כבוד או גאווה
וכאב שמתעצם.
חיוורת מצער ומתענה בגעגועי,
עדיין מחכה בפתח
רק אני באמת יודעת
כמה זמן זה נצח. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.