יש רחוב בעיר שלי, רחוב די ראשי, שבו יש ריכוז של חנויות
להחלפת מטבעות זרים. בין החנויות תמיד בלטה חנות אחת והמוכר
שלה - "החלפות ברק". תמיד יצאו צעקות של המוכר משם. למרות שזה
לא היה שוק, הוא תמיד היה מנסה למכור את עצמו. "לירה   בשקל
לירה בשקל" הוא היה צועק "אני אחליף את כל השטרות המקומטים
שלכם, המטבעות החלודים, הכסף הישן שאתם לא רוצים יותר בשטרות
חדשים לגמרי. אני אחליף את כל השקלים הישנים האלה שלכם בלירות.
לירה בשקל לירה בשקל!!"
הוא היה מחליף את השטרות כמו כולם, באותם אחוזים, אבל הצעקות
שלו משכו קהל אליו, יותר ויותר אנשים הפכו ללקוחותיו הקבועים.
ולמרות זאת הוא המשיך בצעקות "לירה בשקל לירה בשקל".
יום אחד היה לי סכום גדול להחלפה. פניתי אל "החלפות ברק",
מכיוון שהוא היה  היחידי שהיכרתי, והאופציות האחרות לא נראו לי
יותר טוב. הוא החליף לי את הכסף, ואז שאלתי אותו למה הוא
מתכוון כשהוא צועק "לירה בשקל".
הוא ענה-"אני מחליף שקלים בלירות" הוא נפנף למולי מספר שטרות
של שקלים חדשים "תסתכל, איזה שטרות מכוערים, לא יפים." הוא שלף
שטר של לירה "תסתכל איזה שטר יפה. לא היית מרגיש יותר טוב
לקנות איתו?" השטר היה באמת מאוייר יפה, ובו ברגע החלפתי  את
כל הכסף שהיה לי בארנק ללירות.
כשהלכתי ברחוב, מתבונן בשטרות החדשים  שלי, הרבה אנשים שמו לב
להם, ושאלו אותי איפה השגתי אותם. כיוונתי אותם לחנותו של מר
ברק, ולאט לאט זרם האנשים ברחוב דלף לחנותו, משאיר את החנויות
האחרות ריקות. הרבה אנשים יצאו מביטים מאושרים בלירות שלהם,
שמר ברק חילק באופן די חופשי, כאילו יש לו בכמות בילתי
מוגבלת.
יצאתי מהרחוב וניגשתי לחנות המכולת השכונתית, שם לא הסכימו
למכור לי שום דבר תמורת לירות. גם בבנק אמרו לי שעם לירות לא
באים לשם. השטרות היפים הללו לא נפרעו בשום מקום. פגשתי גם
הרבה אנשים אחרים שלא יכלו לעשות כלום עם הלירות של מר ברק.
כולנו הלכנו באותו יום הביתה ממורמרים מאוד.
למחרת עצרו את מר ברק על הונאה. חנותו נסגרה, והוא הלך מהרחוב
שלנו. אבל זה היה כבר מאוחר מדי. מכל חנות כבר בקעו הצעקות-
"לירה בשקל לירה בשקל!! אנו נחליף את השקלים שלכם בלירות." אבל
המוני אנשים הסתובבו ברחוב  והמשיכו לחפש את מי שיחליף לירות
בשקלים.