אמרת כי אדם עוזב את הבית
רק פעם אחת בחיים
אחר כך לעולם לא יחזור לעצמו.
ואני חשבתי ומה אם לעולם לא היה לו בית בביתו שלו?
או שמא התכוונת שאדם עוזב את הבית רק כשהוא מספיק בוגר להיות
לבד, ואחר כך לעולם לא יחזור להיות ילד?
כי מה זה ילד שעוזב את הבית? הם אף פעם לא חוזרים הביתה. או
לעצמם. ומתי הם היו עצמם? ילדים לא צריכים לעזוב את הבית, וזו
תפיסה כוללת, אבל ילדים צריכים בית. איך ילדים משנים סדרי עולם
פרטיים? אנשים מבוגרים כבר אי אפשר לשנות. בטח שלא לדרוש אותם
לאהוב אותך, אפילו שע"פ חוק הם מחויבים.
ואני חושבת שאם אלוהים לא היה רוצה שאעוף מכאן הוא בוודאי היה
נותן לי שורשים להיאחז בהם.
שביל הבריחה
עקבותייך היטשטשו לעיניי
בכל צעד שעשיתי בשביל אהבתנו.
אחד קדימה, אינם
שניים אחורה, ולפתע ישנם!
לכן בחרתי לצפות בך מאחור
לא אתן לעצמי
לתת לך
להעלם מעיניי בשנית.
לישון לבד
בוא
עטוף אותי
חבק אותי
לחץ חזק
עד שאתפוצץ.
בוא
לחש על אוזניי
בשפה שלא אבין
קח אותי למקום לא אכיר
תספר לי על עולמות רחוקים
אפילו דמיוניים.
בוא
רק תבוא כבר
נמאס לי לשמוע אותך שותק
או לא לשמוע אותך בכלל
בוא
אני אספר לך הכל
אני אתן לך לדעת מי אני באמת
ולבחור בין כל מי שאני או בין כל שאר העולם
רק תבוא כבר
לעזאזל
כי נמאס לי לישון לבד.
בלילה
שקט במרפסתי
ניתן לשמוע רק
צרצרים מצרצרים ויתושים מזמזמים.
מדי פעם דלת נסגרת או מתג אור נדלק
אך בסך הכל, בלילה
שקט.
ובבוקר
רוחות חזקות מן המדבר
מכות בכל
מסוגלות להעיף גם זכוכית כבדה
המתנפצת לרגליי
והן מדממות
ואין איש שיבוא לחבוש ולרפאן
וכל שנותר לי בעצם
להתכופף
ולאסוף את שברי.
בלילה
שקט במרפסתי
אין איש שומע זעקותיי האילמות
ובבוקר
רעש
קולי נבלע בין ההמון
המתנפץ, מדמם
גם הוא באשמת רוחות חזקות. |