|
תירה בי את המבטים העמוקים האלה שלך
תכה בי בחוזקה כשתשים את ידי בידך
תחכך בי את עורך המחוספס, תדקור אותי בזיפיך
תסמן לי לשתוק ואז תחנוק אותי באהבתך
תכניס אלי את כולך ותוודא הריגה
בדמעה ראשונה
כשתגמור אהיה כבר גמורה |
|
|
זמן אפעם לא
מבוזבז, אי אפשר
לשמור אותו,
הזמן עובר וגם
זה מבלי שתרגיש
שאול מהמוסד
מסביר פנים
ליוצר בבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.