מחלון חדרה, אפרורית עננים ברחובותיה של ניימכן נשקפת אל תוך
זיכרונותי, אל חיי, כחלק מילדות שכוחה.
טיפות הגשם הראשונות, באהבה כזו נפלו על מדרכות העיר
והרטיבו את דשאי הגנים, נפלו על חלונה והקישו על השתקפותנו
בזכוכית כמנסים לעורר בנו תוגה על שנפרדנו כך בטרם עת,
לפני שמעגל של מילים ותאווה נסגר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|