שמעתי דפיקה בדלת.
-שלום, ערב טוב!
-שלום.
בדלת עמדו ריבה אחת בשיער בלונדיני פזור וחצאית ג'ינס ועוד
ריבה אחת בשער שחור קלוע לצמות וחצאית בד. הן לבשו חולצות עם
כתובות והחזיקו בידיהן עלונים ומדבקות. לכל אחת היה גם תיק גב.
גם הוא עם עלונים.
-מה אני יכול לעזור? כבר תרמתי ליד שרה.
הן חייכו.
-אנחנו באנו לשכנע אותך להתנגד לתוכנית השלום, אמרה
הבלונדינית.
-אבל אין תוכנית כזו.
-זה לא משנה. השמאלנים עוד יצליחו להרוס לנו. צריך להקדים
רפואה למכה, כמו שאומר פייגלין.
הקלועה נענעה בראשה.
-אני בעד השלום.
הבלונדינית נחרה בבוז והשחרחורת הביטה בי בחמלה.
-שכחת שאתה יהודי?
הן נראו חמודות. בגיל תיכון. מבעד לחולצות ראיתי מעט מפירות
נשיותן הצעירה והפורחת. הרהרתי ביני לביני אם אויר יש"ע מעודד
זאת.
-איך קוראים לכן?
-למה?
-מעניין אותי לדעת.
-אני בשמת, אמרה הבלונדינית וזאת עינת, החוותה כלפי הקלועה.
-ומאיפה אתן?
-אני מגוש קטיף.
-אני מחברון.
-הנה, יש לנו הרבה חומר. קח.
עינת הוציאה כמה סטיקרים מתיק הגב שלה ובשמת הגישה חבילה בשלל
צבעים של עלונים עם המילים "ארץ ישראל" "לא לעקירה" "העם
היהודי" "ציונות" וכו' וכו'. בשמת הביטה אליה בצינה
-קבענו שאני מדברת...
עינת השפילה מבטה ומילמלה התנצלות.
-אני מאוד מעריך שבאתן, בנות. אבל אני שמאלני.
-מה אתה רוצה בשביל לחתום?
-מה זאת אומרת?
הן החליפו מבטים.
-אתה מוכן לחתום לנו שתצביע נגד התוכנית בשביל מציצה?
-מה?!
-מציצה מבלונדינית עם ציצים גדולים. זה כל מה שמעניין אתכם,
לא? ככה אמר לנו הרב באולפנה על החילונים והשמאלנים. נכון,
עינת?
כן. מין. שרצים. ערבים. אנטישמיות. סמים... נדמה לי שזהו.
נו? אתה רוצה?
אני לא חושב...
חכה. אתה יכול לקבל גם מציצה ממני.
-אבל איך? אתן הרי דתיות!!!
-למען ארץ ישראל הכל מותר.פיקוח נפש.
-ואתן לבד עושות את זה עם כל מי ש...
-יש תורנויות בין כל הבנות ביש"ע. גם הנשואות.
אני לא מוכן. זה פשוט לא נראה לי. שלום, בנות. בהצלחה.
-חכה.
הבלונדינית נעמדה לידי. עיניה הכחולות הביטו בי בחיבה. היא
חייכה והבל נשימתה נגע בפניי. היא לקחה לי את היד ונגעה איתה
בשדיה.
-שני מספרים. אתה חותם?
התייסרתי קצת ובסוף עניתי:
-טוב.
-אבל יש רק עניין אחד.
-מה?
-אתה חייב להתפקד לליכוד.
-אבל...
-אם תשלם עכשיו, תוכל לקבל את שתינו! עם סוף שבוע בנצרים!
נאנחתי עמוקות. חיילות אמיצות שלמען ארצן מקריבות הכל. גם בתור
שמאלני עוכר ישראל ואוהב ערפאת ומלא שנאה עצמית, לא יכולתי שלא
להעריך זאת.
-בסדר, אמרתי והן נכנסו פנימה.
-בשמת, אני חייבת לומר לך משהו...
הבלונדינית הביטה לעברה בחוסר סבלנות והקלועה הראתה על תרמילה
-אני חושבת שנגמר...
-אויש! יש אצלי מספיק! תפסיקי עם השטויות שלך.
-על מה אתן מדברות?
הבלונדינית נאנחה.
-קונדומים. היא תמיד נלחצת. אפילו שאנחנו על גלולות.
הן הניחו את תיקיהן. הבלונדינית סגרה את החלון ואז ניגשה אליי
וליטפה את פניי.
-אתה נראה חמוד. חבל שאתה שמאלן.
היא הורידה את חולצתה ואת חזייתה ולעיניי נחשף החלום הרטוב של
כל שמאלני. היא קרבה אותי לשדיה ואני ליטפתי ונישקתי אותם,
מרגיש  את המוצקות והגמישות הנפלאה. הרגשתי את עצמי שוב חלק
מהעם היהודי הגאה. בינתיים, הקלועה נראתה נבוכה במקצת.
-את רוצה לשתות משהו?
-כן, תודה.
-משהו חם?
-כן, תה. אבל בכוס זכוכית. תודה!