ידי גולשת,
מלטפת את מסך שיערך,
ומרימה אותו מעל זיו פנייך.
שפתותייך מתוקות כאתמול,
ולשונך שכה ערבה לחיכי.
ידי עוצרת בטבורך,
כעצור אדם בפתח מקדש.
עוד אתגעגע לתפילות.
רציתי להאמין,
שישנה שמיכה שתספיק לשנינו.
התבדתי.
הכל זה עניין של אופי, אמרת.
הלוואי ותמצאי מישהו,
שיוכל לחלוק איתך שמיכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.